הקטנת שדיים
מטרת הניתוח
שיפור המראה האסתטי, חיזוק דימוי הגוף ובעיקר הקלה מבחינה גופנית. מרבית הנשים שעברו ניתוח זה סבלו משדיים גדולים מאוד ונפולים אשר הגבילו את פעילותן וגרמו לאי-נוחות גופנית ותפקודית.
לרוב ניתוח זה יתבצע רק כאשר שדי האשה הגיעו לגמר התפתחותם. אולם, ניתן לבצעו קודם אם שדי האשה גורמים לאי-נוחות משמעותית.
אשפוז והרדמה
ניתוח הקטנת שדיים מתבצע בבית חולים ומצריך אשפוז. משך הניתוח בין שלוש לחמש שעות ולעתים אף יותר. ייתכן ותאלצי להישאר בבית החולים יומיים-שלושה. ניתוח זה מתבצע כמעט תמיד תחת הרדמה כללית.
הניתוח
ישנן מספר דרכים (טכניקות) להקטנת השדיים, אך הניתוח המקובל ביותר כולל חתך בצורת עוגן מסביב לעטרה, נמשך כלפי מטה וממשיך לאורך העיקול הטבעי של הקיפול מתחת לשד. במקרים מסוימים ניתן לצמצם את הצלקת הרוחבית על ידי שאיבת שומן מצדי השדיים או להשתמש בטכניקת הצלקת האנכית.
הרופא מסיר רקמת שד (GLANDULAR TISSUE) עודפת, שומן ועור, ומזיז את הפטמה ואת העטרה למקומן החדש. לאחר מכן הוא מביא את העור משני צדי השד כלפי מטה ומסביב לעטרה ועל ידי כך מקנה צורה חדשה לחזה.
ניתן להשתמש בשאיבת שומן על מנת להוציא שומן עודף מאזור בית השחי.
ברוב המקרים נימי הדם והעצבים נשארים קשורים אל הפטמה. אולם, במידה שהשדיים גדולים מאוד ונפולים ישנו צורך להסיר את הפטמות והעטרות ולהעבירם למיקום גבוה יותר. פעולה זו תגרום לאיבוד התחושה באזור הפטמות והעטרות.
תופעות לוואי וסיכונים
כמו בכל ניתוח יכולים להופיע סיבוכים, ביניהם: דימום, זיהומים, פתיחה והרחבה של צלקות, נמק של מקטע רקמה או תגובה להרדמה.
בימים הראשונים שלאחר הניתוח תחושי מעט כאב כשאת זזה או משתעלת, וכן, בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח תחושי באי-נוחות מסוימת. הפרשה של נוזל מהחתכים או דמם נקודתי הם תופעה צפויה. הנפיחות בשדיים תרד בהדרגה במהלך החודשים שלאחר הניתוח.
ישנן מנותחות היכולות לפתח פצעים קטנים מסביב לפטמות לאחר הניתוח. ניתן לטפל בפצעים אלה בעזרת משחות אנטיביוטיות. המחזור הראשון שלאחר הניתוח עלול לגרום לגודש ולכאב בשדיים. ייתכן גם שתחושי כאבים חדים בלתי סדירים במשך מספר חודשים. בנוסף ישנם מקרים שבהם ישנו חוסר תחושה זמנית בפטמות ובעור השד, זאת עקב הנפיחות שלאחר הניתוח. תופעה זו נעלמת בדרך כלל כעבור שישה שבועות. אולם, ישנן נשים שתופעה זו תעבור אצלן רק כעבור שנה או יותר וישנן נשים שתופעה זו תלווה אותן כל החיים.
הניתוח משאיר צלקות קבועות וברורות, אך ניתן להסתירן ע"י החזייה או בגד הים. במהלך החודשים והשנים שלאחר הניתוח חל בד"כ שיפור במראה וגוון הצלקות אם כי תיתכן גם הרחבה שלהן עם השנים (איחוי גרוע וצלקות גדולות הם תופעה נפוצה אצל נשים מעשנות). קורה לעתים שהשדיים אינם זהים בגודלם או שהפטמות אינן במקומן הנכון. לאחר ניתוח זה אין אפשרות להניק מכיוון שרוב בלוטות החלב הוסרו במהלך הניתוח.
ישנן נשים המאבדות את התחושה בפטמות או בשדיים לצמיתות. במקרים נדירים הפטמה או העטרה אינן מקבלות אספקת דם והרקמות מתות (ניתן לשחזרן על ידי שימוש ברקמות מאזור אחר בגוף).
מגבלות הניתוח
בניתוח הקטנת שדיים לא ניתן להגיע לסימטריה מושלמת. יתכנו הבדלים קטנים בגודל השדיים, במיקום העטרה, בלט הפיטמה והתחושה בה. קיימת מגבלה ביחס לאפשרות לצפות ולתכנן את הגודל הסופי של השדיים. חשוב להבין שהניתוח אינו מבטל תופעות פיזיולוגיות בסיסיות הקשורות בהמשך צניחת השדיים ושינוי צורתם במהלך השנים שלאחר הניתוח, הן בגלל הניתוח עצמו והן בגלל מצבים כגון הריון, הנקה, שינויים הורמונלים ושינויים במשקל.
חזרה לשגרה
נשים רבות שבות לעבודה שאינה כרוכה במאמץ פיזי ופעילויות חברתיות במהלך השבועיים הראשונים. כעקרון החזרה לפעילות פיזית מותרת מספר ימים לאחר הוצאת אחרון התפרים. תונחי לחזרה לפעילות מלאה ע"י ד"ר טופז.
מומלץ שלא לקיים מגע מיני במהלך השבועיים הראשונים מכיוון שפגיעה בשדיים עלולה לגרום להפרדות ופתיחת התפרים.
יש להימנע מחשיפה ממושכת לחום השמש במשך שלושה חודשים, ומחשיפת הצלקות לקרני השמש במשך שנה.
מראך החדש
למרות שרב הנפיחות והחבלות ייעלמו במהלך השבועות הראשונים ידרשו שישה חודשים עד שנה על מנת ששדייך יקבלו את צורתן הסופית, ואפילו אז, צורתן תושפע משינויי גופך כגון: שינויים הורמונליים, שינויים במשקל גופך והריונות.
רופאך יעשה כל מאמץ על מנת שצלקותייך לא תראנה, אך עדיין חשוב לזכור שמניתוח זה הצלקות בולטות ונשארות לצמיתות. ניתן כמובן להסתירן על ידי החזייה או בגד ים.
לרוב, בשבועות הראשונים הצלקות בולטות ואדמדמות. במשך הזמן הן פחות נראות לעין ולעתים אף הופכות לקו בהיר או כהה ודק.
לעתים יידרש ניתוח מתקן, או פעולה המשכית המתבקשת כהשלמה לניתוח הראשון.
חשוב:
המידע הניתן בדפים אלו הינו כללי בלבד. מידע מפורט לגבי הניתוח ומענה לשאלות ינתנו בעת הפגישה עם ד"ר טופז.